לאחרונה, בקבוצת הקוסמים והאמנים המקצועית שלנו, עלתה לדיון סוגיית חשיפת סודות קסמים. אמנם בעיה מוכרת, אך תמיד מעוררת מחשבה. כפי שציינתי בעבר, לפני עשור, הנושא הזה אינו חדש בתחום.בקבוצה שלנו, כל אחד מאיתנו מלא גאווה וביטחון עצמי – וזה בסדר גמור.
כולנו שואפים למצוינות בתחומנו. עם זאת, רק מעטים מצליחים לחצות את הגבול הדק שבין בידור מסחרי לבין אמנות של ממש, אותה אמנות שזוכה לביקורות ב"הארץ" ומוכרת על ידי הממסד התרבותי.
ההבדל בין אמנות לאמנות חושים הוא תהומי.
אמנות אמיתית חורגת מגבולות הבידור הפופולרי והופכת לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית, ולעיתים אף העולמית.
לאחרונה זכיתי לצפות בהצגה "אני סבתא שלך" בתיאטרון הקאמרי, פרי עטו המבריק של איתי סונטג, חבר וקולגה מוכשר.
איתי הוא דוגמה לאמן חושים שהצליח לחצות את הגבול הזה ולהפוך לאמן מוערך. כתיבת מחזה לקאמרי היא הישג יוצא דופן, עדות לאמנות אמיתית ואיכותית.
ההצגה, המוגדרת כקומדיה, הצליחה לרגש ולהצחיק אותי עד דמעות.
היא כתובה בכישרון רב, בשפה ישירה ונוגעת ללב.אחד הרגעים המרגשים בהצגה העלה בי זיכרון ישן וכואב.
לפני שנים, קיבלתי שיחת טלפון מאישה שביקשה לתרום את הציוד של קוסם חובב שנהרג במלחמת לבנון הראשונה. כשנפגשנו, גיליתי שהציוד היה שייך לדורון הקוסם, ובמשך 25 שנה, חדר נעול בדירה שימש כאנדרטה לזכרו.
באותו יום, המשפחה נאלצה לשחרר את החלום שדורון יחזור. היה זה רגע קורע לב של ויתור וכאב.ההצגה של איתי הצליחה לגעת ברגשות העמוקים הללו, להזכיר לנו את הכאב והאובדן שבחיים, לצד רגעי האושר והצחוק.
לאחר ההצגה, זכיתי לראות קסם מדהים של קוסם צעיר ומבטיח. היה זה רגע של קסם אמיתי, שהזכיר לי את היופי והפלא שבמקצוע שלנו.
לסיכום, אמנות החושים היא תחום מרתק ומאתגר. רק מעטים מצליחים להפוך את הקסם לאמנות של ממש, לגעת בלבבות ולרגש את הקהל. אני גאה להיות חלק מהקהילה הזו, ומאחל לכולנו שנמשיך ליצור, להפתיע ולהתרגש.
