בכפר קטן וקסום, למרגלות הרים נישאים, חי לו קוסם זקן בשם אלדאר. אלדאר לא היה קוסם רגיל, הוא היה ידוע כאמן האשליות הגדול ביותר בכל הממלכה.
בכל שנה, אלדאר היה עורך מופע קסמים מרהיב בכיכר הכפר. המופע היה מושך אליו קהל רב מכל רחבי הארץ, שהיו באים לצפות במופע המדהים של אלדאר.
באחד המופעים, אלדאר החליט לבצע אשליה חדשה ומסוכנת במיוחד. הוא בנה מגדל עץ גבוה במרכז הכיכר, והכריז שהוא ייעלם מהמגדל ויופיע שוב במקום אחר.
הקהל צפה במתח כשאלדאר טיפס על המגדל. לפתע, הבזק אור מסנוור סינוור את הקהל, וכשהאור התפוגג, אלדאר נעלם. הקהל פרץ בתשואות, אך אלדאר לא הופיע שוב.
המופע הסתיים, והקהל התפזר, אך אלדאר לא נמצא בשום מקום. אנשי הכפר חיפשו אותו במשך ימים, אך לשווא. אלדאר נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.
שנים חלפו, ואלדאר הפך לאגדה. אנשי הכפר סיפרו את סיפורו לילדיהם, והאגדה על הקוסם שנעלם עברה מדור לדור.
יום אחד, ילד צעיר בשם תום טייל ביער הסמוך לכפר. לפתע, הוא ראה דמות זקנה יושבת על סלע. תום התקרב לדמות, וראה שזה אלדאר.
אלדאר סיפר לתום שהוא לא נעלם באותו מופע, אלא נלכד בממד אחר. הוא הצליח לחזור לממד שלנו רק לאחר שנים רבות, בזכות כוחה של אבן קסומה שמצא בממד האחר.
תום ואלדאר חזרו לכפר, ושם אלדאר סיפר את סיפורו המדהים לאנשי הכפר. אנשי הכפר שמחו לראות את אלדאר שוב, והם חגגו את שובו במסיבה גדולה.
אלדאר המשיך לחיות בכפר, והמשיך לבצע מופעי קסמים מרהיבים. הוא לימד את תום את סודות הקסם, ותום הפך לקוסם מוכשר בזכות עצמו.
כך, האגדה על הקוסם שנעלם הפכה לסיפור על הקוסם שחזר, והסיפור על אלדאר ותום הפך לאגדה חדשה, על חברות, אומץ, והקסם שבחיים.
