היה פעם ילד בשם בן שהיה בן 10. הוא אהב קסמים ורצה להיות קוסם כמו קליוסטרו. בן למד קסמים מחוג הקסמים של קליוסטרו. הוא למד איך להעלים חפצים, איך לגרום לדברים להופיע מהאוויר ואיך לגרום לדברים לזוז בכוחות עצמם.
יום אחד, בן התאמן על הקסמים שלו בבית. הוא עמד מול המראה והראה את הקסמים שלו לחתול שלו, חושם. בן התרגש מאוד וניסה לעשות את הקסמים הכי טובים שלו. הוא אמר לחתול: "חושם, בוא אלי!" והחתול בא אליו. בן היה המום. הוא לא האמין למראה עיניו. הוא ניסה שוב: "חושם, עלה על הכיסא!" והחתול עלה על הכיסא. בן היה כל כך מאושר. הוא ידע שהוא גילה משהו מיוחד.
בן המשיך להתאמן על הקסמים שלו. הוא אמר לחתול לעשות דברים יותר ויותר מסובכים. החתול הקשיב לבן והוא עשה את כל מה שבן אמר לו לעשות. בן והחתול הפכו ללהיט בכל השכונה. הם עשו הופעות בפני חברים ומשפחה, והם תמיד גרפו תשואות סוערות.
יום אחד, בן והחתול קיבלו הזמנה להופיע בפני הקהל הגדול ביותר שלהם עד כה. הם היו אמורים לעשות הופעה בפני כל התלמידים של בית הספר של בן. בן היה מאוד נרגש, הוא לא רצה לפספס את ההופעה שלו, והוא לא רצה שהחתול שלו יעשה טעות.
בן והחתול הופיעו בפני התלמידים בבית הספר. הם עשו את כל הקסמים שלהם, והם היו נהדרים. התלמידים צחקו והתלהבו, והם עמדו על הרגליים בסוף ההופעה. בן והחתול היו כל כך מאושרים. הם ידעו שהם עשו עבודה טובה, והם ידעו שהם גרמו לילדים להנות.
בן והחתול המשיכו להופיע בפני קהל גדול יותר ויותר. הם הפכו לקוסמים מפורסמים, והם גרמו לילדים בכל העולם להנות. בן והחתול ידעו שהם עשו את הדבר הנכון כשהם גילו שבן יכול לדבר עם חתולים. הם ידעו שהם נועדו להיות קוסמים, והם ידעו שהם יעשו את העולם למקום טוב יותר בעזרת הקסמים שלהם.
