הקסם שהשתבש – סיפור אמיתי

שני קוסמים, ארתור ובוריס, ישבו בבית קפה קטן וחשוך, מוקפים בריח חזק של קפה טרי ועוגות מתוקות. ארתור, קוסם ותיק ומנוסה, לגם מהאספרסו שלו והתבונן בבוריס הצעיר, שעיניו נצצו בהתרגשות. "אתה יודע," פתח ארתור, "פעם לא הייתי נוגע במופעי בר מצווה עם מקל. רק ווק אראונד, קסמים קלים בין האורחים. חשבתי שמופע שלם זה לא מתאים, לא מכבד את המעמד."

בוריס הנהן בהסכמה. "גם אני חשבתי ככה בהתחלה," אמר, "אבל אז קיבלתי הצעה שלא יכולתי לסרב לה. משפחה קטנה, 50 איש, אירוע אינטימי. הלקוח התעקש על מופע קצר, ואמר שאם לא אעשה את זה כמו שצריך, יביא מישהו אחר."

ארתור חייך. "קלאסי," אמר. "אז מה עשית?"

"לקחתי קטע מהמופע שלי למבוגרים," הסביר בוריס, "קטע עם קונפיביוליישן. הייתי שולח מישהו מהקהל להביא עשרה חפצים, מערבב אותם על השולחן, ובסוף נשאר חפץ אחד או שניים. הייתי כותב מראש מה יהיו החפצים האלה במעטפה, ותולה אותה מאחורי הגב שלי. קסם מרשים, עם סוף מפתיע."

"נשמע טוב," אמר ארתור, "אבל אני מניח שמשהו השתבש."

בוריס נאנח. "והוא השתבש," אמר. "הבת מצווה הלכה והביאה לי צרור מפתחות, כרטיס עובד של חברת הייטק עם תמונה של גבר, מחובר לשרשרת קטנה. התחלתי את הקסם, מערבב את החפצים, מוציא אחד אחד. כשהיא הגיעה למפתחות, הסתכלתי בתמונה ואמרתי 'גדי, גבר, לקחת את הרכב? זכית ברכב!' התחלתי לספר בדיחות על גדי, על הרכב שלו, מצחיק את עצמי, אבל הקהל… הם פשוט בהו בי במין מבט קפוא כזה."

ארתור גיחך. "אני כבר מתחיל להבין לאן זה הולך," אמר.

"ואז," המשיך בוריס, "הילדה ניגשת אליי, לוחשת לי באוזן: 'גדי נהרג בתאונה לפני חמש שנים.' הסתכלתי שוב על הכרטיס, וראיתי שמתחת לתמונה, באותיות קטנות, כתוב 'לדוד אהובנו… 1952-2002'. הרגשתי כאילו מישהו שפך עליי דלי של מי קרח. הרוק נעלם לי מהפה, הגוף שלי קפא. וזה עוד לא הכל! עשיתי צעד לאחור, והרמקול מאחורי צפצף בפידבק מחריש אוזניים. התנצלתי, המשכתי את הקסם איכשהו, אבל הנזק כבר נעשה."

"אוי ואבוי," אמר ארתור, "סיפור נורא. אבל זה לא נגמר שם, נכון?"

"נכון," נאנח בוריס. "מסתבר שהגדי הזה היה הבעל המת של בת הזוג של הלקוח שלי. הכי טוב שלי."

ארתור טפח על כתפו של בוריס. "כולנו עושים טעויות," אמר. "חשוב ללמוד מהן ולהמשיך הלאה. לפעמים הקסמים הכי גדולים קורים דווקא כשאנחנו לא מצפים להם."