תארו לעצמכם עולם שבו קסמים לא קיימים. עולם שבו אין אשליות, אין תעלולים מדהימים, ואין את הפליאה וההתרגשות שאנו חשים כשאנו צופים במופע קסמים. האם עולם כזה היה טוב יותר? או שאולי היינו מפסידים משהו חשוב?
מצד אחד, עולם בלי קסמים היה יכול להיות עולם פשוט וישיר יותר. לא היינו צריכים להתמודד עם אשליות והטעיות, והיינו יכולים לסמוך על החושים שלנו ועל ההיגיון שלנו כדי להבין את העולם סביבנו. אולי היינו אפילו מאושרים יותר, כי לא היינו חווים את האכזבה והתסכול שמגיעים לפעמים עם גילוי האמת מאחורי הקסם.
מצד שני, עולם בלי קסמים היה עולם חסר דמיון וקסם. היינו מפסידים את ההזדמנות להתפעל ולהשתאות, את היכולת להאמין בדברים בלתי אפשריים, ואת ההתרגשות שמגיעה עם גילוי עולם חדש ומופלא. היינו חיים בעולם אפור ומשעמם יותר, שבו הכל צפוי ומוכר.
קסמים, מעבר להיותם בידור, הם גם דרך לברוח מהשגרה, לחוות רגעים של פליאה והתפעלות, ולהתחבר לילד שבתוכנו. הם מזכירים לנו את הכוח של הדמיון, את החשיבות של לשחק ולהתנסות, ואת הפלא והמסתורין הטמונים בעולם סביבנו.
לכן, אני מאמין שעולם בלי קסמים היה עולם עני יותר. היינו מפסידים חלק חשוב מהתרבות האנושית, מהיצירתיות שלנו, ומהיכולת שלנו לחלום ולהאמין בדברים גדולים מאיתנו.
אז בפעם הבאה שאתם צופים במופע קסמים, זכרו שאתם לא רק צופים בבידור. אתם צופים באמנות עתיקה ומורכבת, שנוגעת ביסודות העמוקים ביותר של הנפש האנושית. אתם צופים בקסם של החיים עצמם.