פעם – פעמיים

הייתי שם בעצמי, אפילו לפני שלושים שנה כבר הייתי.

פעם 

פעם, שזה אומר עד לפני עשרים שנה בערך, היו עושים מסיבות יומולדת ממש אחרת, הייתי שם בעצמי, אפילו לפני שלושים שנה כבר הייתי. פעם ההורים היו מזמינים את הילדים אליהם הביתה לשולחן ארוך עליו פרושה שעוונית משובצת, לחגיגת ממתקים. בדרך כלל אמו של ילד ההולדת היתה מנסה לרכז ולשעשע את הילדים בחידות ומשחקי חברה, לפעמים זה הצליח לה והילדים טובי-הלב שיתפו פעולה, ולפעמים..זה היה נראה ונשמע פחות טוב..

היום, אוי…כל יומולדת נהייתה הפקה, לפעמים אני שואל את עצמי (בלב) אם זה מה שהם עושים בתור מסיבת יומולדת 6 מה יישאר להם לעשות בבר המצווה?! הפקות מטורפות, מושקעות וחסרות פרופורציה, מתקנים בחצר, מאפרות בסלון, מקעקעות על המרפסת, קוסם במרתף, בר ממתקים בכניסה, בר משקאות ושייקים בחצר האחורית, דוכני מזון חם ועוד ועוד…

בימי הולדת שלי שנחגגו במשותף עם אחותי הקטנה ממני בשנה ושבוע בדיוק, הוריי נהגו להזמין 2 כיתות שלמות, 60 ילדים לדירת שני חדרים קטנה, לא יודע איך בדיוק אבל הם הצליחו להעלים את כל הרהיטים, להשאיל ספסלים מהדודה הגננת ולדחוס פנימה לחדר אחד את כל הששים. אני זוכר בעיקר את הפחד, “יבואו או לא יבואו”. נדמה לי שהסתובב אז איזשהו סיפור על ילד שהזמין חברים ליומההולדת שלו ואף אחד לא הגיע, ומאז הסיפור הזה הפך לאימת כולם ולא היה מי שלא שקשק שמא יקרה לו אסון כזה. דברים השתנו מאז..ההורים הם אלה שמבוהלים והאימה היום היא שהקוסם לא יגיע למסיבה, והם יישארו לבדם בגוב האריות מול 30 ילדים .

היום בלי קונספט המסיבה ‘לא שווה’, בלי די גי’ עם הלהיטים הכי חמים זה לא נחשב, אם אתה יכול להרשות לעצמך להזמין כוכב טלוויזיה אז אתה לגמרי אין….אפשר כמובן  לשכור מועדונים, ספינות טיולים, משחקיות…אפילו גני אירועים….מה שכן הילדים של היום, הם ממש לא אלה שפגשתי פעם, הם שוכחים לפעמים איך מדברים עם ילד אחר, במילים מדוברות לא באיי סי קיו או באס אמ אס. ואז כשהם כבר מתקבצים למסיבה, שאין בה מסך מרצד הם נתקעים, לא יכולים לדבר זה עם זה. אומרים שבעמק הסיליקון, בעולם ההייטק המפנק מספקים לעובדים המסורים, קורס- ‘איך פוגשים אנשים’, לא רחוק הזמן בו ילמדו בבתי הספר- איך יוצרים קשר ישיר עם ילד, איך משחקים במציאות, איך מדברים בקבוצה….

 

בזמנו, היו כמה ברי מזל שהזמינו להם קוסם ליום ההולדת. היו אז בארץ  רק 3 קוסמים פעילים (היום יש 300!), עמוס הודיני (צרפתי) שגר בשוק הכרמל, עמוס קדברא שהיה אח של תמר הגננת מרמת גן (שהייתה בפני עצמה מוסד מדהים ואכתוב עליה בנפרד) והיה אחד עקיבא רובינשטיין, טרקטוריסט-קוסם.

מי שהיו לו הורים עשירים ו”אנשי העולם הגדול”, זכו להדהים את כולם בחגיגת יום הולדת עם הופעת קוסם, אבל לי לא היה מזל כזה ואני רק שמעתי את המשפט “כשתהיה יותר גדול (לפחות בכיתה ד’), נזמין גם לך קוסם”.

בסופו של דבר לא הזמינו לי קוסם, ובמקום זה אני נהייתי קוסם והזמינו אותי לערוך ימי הולדת לילדים אחרים. וכך לפני 28 שנה הוזמנתי לארגן את יום ההולדת של קרן בת החמש ברת-המזל. קרן הייתה בת להורים בעלי אמצעים מחולון, שהזמינו אותי כקוסם בתור אטרקציה שהייתה אז כאמור שמורה רק לעשירים. כל ילדי הגן שלה הוזמנו לראות את ילד הפלא, קליוסטרו בן ה- 15, בתחילת דרכו, מלווה בעוזרת חתיכה (אחותי בת ה- 5), ועוזר קוסם חבר מהכיתה, סנג’ר, שזה אחד שסוחב ומסדר, ושאח”כ שינה כיוון והיום יש לו בבעלותו שני מטוסים פרטיים באמריקה…אחד עוזר לשני.

בכל אופן, השבוע אני הייתי בר-המזל והוזמנתי על-ידי אותה קרן מאז לארגן מסיבת יומולדת לבתה גל בת ה 5. זה נראה כמו משהו שקורה פעם בחיים, שאתה מארגן יום הולדת לילדה בת 5, ובדיוק אחרי 28 שנה וארבעה ימים אתה מוזמן לארגן את יום ההולדת של בתה בת ה- 5..

הזמן עושה את שלו, מתחתנים, מתגרשים, מתים, נולדים, חוגגים הרבה ימי הולדת…

וככה קורה שלילדה בת 5 ושמה גל שהיא הבת של קרן, יש יומולדת. אמא קרן מבטיחה לה שהיא תביא לה את אותו הקוסם שהיה אצלה ביומולדת, זה שהיא ראתה באלבום התמונות המצהיב… והנה היא גם מקיימת.

פעמיים

היה מאוד מיוחד ביומולדת של גל, התרגשתי, מן אירוע כזה של פעם בשלושים שנה…אפילו נתתי להם הנחה של ‘לקוח חוזר’, אז מה אם עברו כמעט 30 שנה מאז ההזמנה הקודמת..הרי אני לא השתניתי כמעט מאז, תראו בתמונות בעצמכם..

 

ישראל קליוסטרו

קליוסטרו
קוסם. יליד המאה ה-18. חי בישראל. שירת בצה"ל כקצ"ר (קוסם צבאי ראשי). נמלט ממיכל המוות, מכלוב נעול בבריכה וממיכל מלא במבה. העלים אנשים ומכוניות. כתב הפיק והופיע בפסטיבלים, מופעים ותוכניות טלויזיה. מלמד קסמים לילדים ומבוגרים ומומחה לחיבור של קסם וטכנולוגיה.

בלתי אפשרי - זאת רק דרגת קושי ...

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.