קסם באוויר 17 אביב 2010

קסם באוויר מידיעון אלקטרוני חודשי בנושאי קסמים להטים וקסם אישי- מס' 17 מרץ  2010

שיא השיאים

פעם שיא השיאים שלי בפורים היו 13 הופעות רציפות ביום אחד, בחיי.

ההופעה הראשונה התרחשה באיזה בית ספר בשמונה בבוקר, ממש בזמן הילדים עוד הלומי שינה, הכי קל להופיע בשעות הבוקר המוקדמות, זה ממש לא חכמה, הקהל שלך ישן או חולם.

ההופעה האחרונה בירושלים תתרחש סביב חצות הלילה, באחת עשרה וחצי הודיע לי נהג המונית שנקרעה לו החגורה במנוע ואין לו אחת רזרווית, נהדר… נתקענו בדיוק בסיבוב הקסטל בכביש ירושלים. עצרתי בהרמת יד ניידת משטרה והבטיחה לשוטר מופע חינם לתחנה שלו, הם הסכימו, הגעתי הרוס מעייפות בניידת משטרה עם קצ'לקה כחולה.

היום ההוא זכור לי כמופע אחד ארוך עם הפסקות, עברתי ממקום למקום כמו פורפרה, חלק מהמופעים היו נהדרים, חלק פחות בכל מקרה 13 מופעים זה ממש לא לעניין, המספר הנכון ליום עבודה שכזה הוא מקסימום 3 מופעים, עם הפסקה וזמן לנוח ביניהם.

הקהל הוא כמו חיה

קהל הוא חיה, סוג של מפלצת שניתנת לאילוף והפנוט, אם אתה משתלט עליה היא יכולה להיות חיית מחמד שלך, להתרפק ולהתפנק עליך, ממש כמו כל חתול שרוצה יחס ואהבה או כמו כל כלב ששמח לקראתך. אבל אם היא נדלקת עליך, אם בא לחיה הזאת לנשוך לנשוף לטרוף או לתקוף…אופססס אתה בבעיה, אין לך סיכוי כיחיד לעמוד מולה.

הופעתי בזמנו בקולנוע דן, שהיה דיסקוטק לוהט, במסיבת סילבסטר, לפני היה אמור להופיע זמר ידוע מאוד, הוא עלה לבמה וירד לפני סוף השיר הראשון, הקהל לא קיבל אותו, לא הסכים, זה היה מביך ומלחיץ, הקהל פשוט זרק עליו פחיות ריקות שרק וצעק, למה? ככה.

עליתי לבמה, נחוש, נחרץ מוכן לקרב, ובאמת היה שם קרב, הקהל זרק פחיות ריקות ואני בעטתי אותם חזרה לתוכו, מן משחק מטורף שכזה, אחרי פעמיים שלוש הם הבינו שאין מה להתעסק אתי ונרגעו, החזקתי אותם מאולפים וקשובים עוד חמישים דקות, מהנדירות שהיו לי בקריירה, עם תחושה שרכבתי על נמר דוהר, לא פחות מזה.

הכי קשה כמובן זה המופעים הקטנים, לך תופיע לפני 15 איש שיושבים מטר ממך, אתה רואה אותם אחד אחד לא כקבוצה, יש להם ראש ופנים, הם מדברים ואפילו יש להם שם. המופעים האינטימיים האלה הם הכי קשים.

לעמוד על במה , מחופש לקוסם, עם האורות מסנוורים מולך, מוסיקה מחרישת אוזניים שמונעת ממך לשמוע את המיית הקהל, את הרעש האמיתי שהוא מייצר כתגובה למה שאתה עושה. זה הכי קל בעיני, קל יחסית, כי גם במופעים שכאלה זה לא מובן מאליו להצליח לרתק את הקהל.

בלי מחיאות כפיים, בלי אפרוחים

הייתה לי פעם בת זוג מעולם השואו בינזס (זה קרה פעם אחת בלבד) היא לימדה אותי לוותר על מחיאות הכפיים ועל המקרופון, שני דברים שהכי קשה בעולם לוותר עליהם, למי שאינו מקצוען אמיתי. רעש מחיאות הכפיים המאולצות מרגיע קצת את הקהל, אבל לא לאורך זמן, קוסם צעיר שכל הזמן קד קידה ומשתחווה, על כל מטפחת שנשלפת, על כל מקל שנעלם או מופיע הוא רוצה מחיאות כפיים, זה מביך בעיני.

הייתה פעם דמות נפלאה של קוסם צרפתי שהופיע באחד ממועדוני הלילה שם, שבסוף כל קסם שם לעצמו מדליה על החזה, הוא היה מאוד מצחיק וחכם בעיני, במיוחד לאור העובדה שכל הזמן הוא שלף אפרוחים חיים מחנות המכנסיים שלו…היום הייתי כועס עליו בגלל השימוש בחיות אבל פעם חשבתי שזה מצחיק מאוד.

בעניין המיקרופון- רק בשנים האחרונות ויתרתי על 'להרים את הקול על הקהל' , להשתמש במקרופון בצורה כוחנית ומשתיקה, להכריח את מי שלא מעוניין להיות שם, במופע לשבת ולשתוק.

אני מניח לזה עכשיו כי זה נושא לטקסט נפרד.

זה רק היא והוא ואני

הוא שאל אותי בטלפון שאלה קלאסית, כזאת ששאלו אותי הרבה:

הוא: אתה מופיע באירועים פרטיים?

אני: בטח שאני מופיע באירועים פרטיים, איזה אירוע אתם חוגגים?

הוא: חמש שנות חברות

אני: מזל טוב

הוא: זה יהיה אצלנו בסלון, אתה מופיע בסלונים?

אני: כן, אני מופיע בכל מקום שיש קהל שיושב בנוח

הוא: רק אני והיא נהייה בסלון, ואתה כמובן.

שתיקה

הוא: הלו

אני: כן,

שמרתי על קור רוח למרות שלא עשיתי את זה מעולם, כל כך פרטי ואינטימי, ממש אחד על אחד, זה נראה לי הכי קשה שיש…

קבענו למחרת בערב, הגעתי בזמן, בהתחלה לא פתחו לי, הייתי בטוח שעבדו עלי, בחיים אף אחד לא הצליח לעבוד עלי בענייני הופעות…בסוף הוא פתח את הדלת, בחור צעיר וחביב , הוא הכיר לי את זוגתו שהייתה מבושמת המומה ומרוגשת, הם הזמינו אותי לסלון הרווקים המסודר שלהם, הציעו לי יין וסושי, ויאללה לעבודה. זאת הייתה חוויה מאוד ייחודית ונדירה, הצצה פרטית לתוך מופע שלי, הקהל הוא האורחים והמתנדבים, הצופים והלקוחות, והם כולה שניים כאלה מוקסמים ומקסימים.

הייתי אמור להיות רק 45 דקות , נשארתי שעה וחצי, היה ממש כיף. הוא הסביר לי שזוגתו מלינה עליו שהוא לא מפתיע אותה, אז הוא החליט להראות לה והזמין אותי, שיחוק אמיתי בעיני. ברגעים האלה אני מברך על המקצוע שבחרתי, ככה באמצע החיים באיזה ערב אתה מתחבר לזוג חביב בסלון.

'קהל לא בוחרים'

לפעמים אני שומע תלונות של קוסמים צעירים על הקהל, הקהל היה כזה וכזה, הוא ישב קרוב/רחוק מדי…קהל לא בוחרים, לקהל צריך להתחבר, הדקה הראשונה שלך על הבמה תקבע את עתידך המיידי, אם אתה נכנס בהססנות, הקהל צמא הדם הזה מריח אותך ומזהה חולשות, פחדים, הססנות. מצד שני אל תכנס שאנן מדי, אנשים לא אוהבים שעושים עליהם דאווינים על ההתחלה. קרה לי שהשולחן עף בכניסה לבמה, ביחד עם כל הקסמים כמובן, זה זכרון לא קל, השיתוק הזה שתופס אותך ומצמיד אותך לרצפה ללא יכולת לזוז. עצתי תוודא שהכל במקום לפני שאתה צועד אל הבמה.

אחרי שעשית את הרושם הראשוני זה הזמן שלך להשתעשע עם הקהל, אם אתה מסוגל להביא את עצמך לשעשוע, אם אתה מחייך ונינוח, נהנה מכל שנייה של הסיטואציה, מהשקט באוויר, מהתדהמה שאתה יוצר ומתחושת השותפות שנוצרת בקהל שלך, כולכם שותפים לצפייה בנס.

זכור: אם אתה נהנה בטוח שהקהל שלך נהנה, תעשה את ההכנות שלך כמו מקצוען, תתאמן, תעבוד מסודר, תשמור על הציוד שלך מוכן ואז ישאר לך רק להנות במופע. הדרך היחידה שלך לדעת אם אתה נהנה היא לנסות ולהרגיש כמה זמן עבר מתחילת המופע, אם התחושה היא שהמופע עבר בחמש דקות, ועל השעון עברה שעה, סימן שנהנית, מאוד.

הקהל הוא עדר אבל לא טיפש, אם תצליח להצחיק אותם כבר בהתחלה, כל מה שתעשה אחר כך יהפוך למצחיק, באנגלית אומרים: דונט פוש יור לאק- אל תלחץ על המזל שלך…אל תעשה שטויות סתם, תכנן מראש את הפאנץ ליינים שלך, את הבדיוחת, הקפד על רמה תרבותית, קהל לא מוכן לקבל שמתייחסים אליו בזלזול. טוביה צפיר התבטא פעם ואמר שהקהל אוהב לראות את האומן מזיע, תזיע בשביל הקהל שלך, תתאמץ, אבל שלא יראו עליך את המאמץ, רק פה ושם אגל זיעה.

למזלי יש לי את הקהל שלי

למרות כל האמור כאן, יש סוגים של קהל, יש קהל תרבותי שמגיע לאולם תיאטרון ומתנהג לפי הכללים, יש קהל מוסח לגמרי בקניון עם כל הגירויים שמסביב, יש קהל טרי עירני ודרוך, בדרך כלל בתחילת האירוע, יש קהל רעב

ולמזלי יש לי את הקהל שלי והוא אפילו התבגר ונהיה הורה בעצמו, מכיוון שאני כבר שלושים ושבע שנים קוסם פגשתי הרבה קהלים, הילדים שראו את המופעים בתחילת דרכי כקוסם נהיו הורים בעצמם. אפילו הופעתי פעם במסיבת יום הולדת של ילדה בת 5 שאמא שלה כשהייתה בת 5 חגגה יום הולדת אתי.

הקהל השתנה מאוד במהלך השנים, פעם היה הרבה יותר קל להיות "ילד פלא", "מסמר המסיבה" גם לא הייתה תחרות כמעט, ערוץ טלויזיה אחד בודד, מעט עיתונים, אפילו במכולת היו רק 2,3 סוגים של גבינות ולא כמו היום מדפים שלמים לאורך עשרות מטרים.

אנשים פחות ידעו, למשל איך קסמים עובדים? איפה משיגים אותם? הם אפילו פחות שאלו, עד כמה שזה נשמע לא הגיוני, לפגוש קוסם זה היה די נדיר כמעט כמו באגדות. נסה להיזכר בעצמך, אתה מכיר קוסם? ראית לאחרונה קוסם? התשובה ברוב המקרים היא "כן", השכן, או מישהו מהכתה המקבילה, הבן דוד…המון אנשים יודעים לעשות קסמים היום.

הקהל שלי היום שונה מאוד, הילדים גדלים לתוך עולם של מידע, הם מכורים לסודות הקוסמים, הם ראו או שמעו איך זה עובד וזה הופך אותם בעיני ליותר סקרנים, יותר מאתגרים אותי כקוסם, עלי להצליח להקסים אותם למרות העובדה שהם יודעים, יודעים מספיק בשביל בכלל לא לאפשר את המחשבה שאולי אני קוסם אמיתי.

ח ד ש ו ת – ה ק ו ס ם:

מבצע מזוודת האפיקומן הזדמנות חדשה לקבל מזוודת קסמים איכותית של הקוסם במחיר מעולה.

 ממשיכה מכירת ערכות הקסמים של קליוסטרו החל מ 59 ש"ח.

השולחן המושלם– שולחן קוסם מקצועי ופשוט, לקליוסטרו יש כאלה כבר 15 שנה הוא ממליץ עליהם בחום.

קייטנת הקוסם

הקייטנה מתקרבת, חול המועד פסח זה הזמן לכל מי שגר רחוק ורוצה להיות קוסם לנצל את החופש ולבוא לקייטנה הכי מגניבה בעולם.

סודות ויסודות הקוסמים– אנחנו באמצע הקורס, קבוצה חדשה מתוכננת לתחילת מאי , אפשר להכנס לרשימת המתנה.

להתראות

קליוסטרו