יש שאלה שאני שואל תלמידים חדשים כשהם לוחצים את ידי לראשונה: ״האם ידיך עדיין?״ רובם מתבוננים בידיהם בתמיהה. ״לא יודע,״ הם אומרים. ״מה זה אומר?״
ידיים עדיין הן ידיים שיודעות מה הן עושות גם כשהמוח לא מסביר להן. ידיים שמרגישות את החפיסה, לא רק אוחזות בה. זה לוקח זמן. זה לוקח תרגול. אבל כשמגיע — אין תחושה כמוה.
בשיעור הבסיס בקלפים, אנחנו נכנסים לעומק. מנגנוני שליטה בחפיסה — כיצד להחזיק את הקלפים כך שאתם תמיד יודעים איפה הקלף הנכון. הגלימפס — ״מבט מהיר״ — הטכניקה שמאפשרת לכם לדעת את הקלף העליון או התחתון בחפיסה מבלי שהקהל יבחין. ה-break — ״שבירה״ — החזקה בחפיסה במקום מסוים כדי שתוכלו למצוא אותה בדיוק שנייה לפני שאתם צריכים.
אלה לא טריקים. אלה יסודות. כמו שסולם הוא יסוד למוזיקאי. כמו שאנטומיה היא יסוד לרופא. בלי הבנת היסודות האלה — אפשר לבצע קסמים, אבל לא אפשר להיות קוסם.
התרגול האינטנסיבי שאנחנו עושים בשיעור הזה נועד בדיוק לכך: לבנות את השרירים הנכונים — גם הפיזיים וגם הנפשיים. כי שרירי הריכוז, המיקוד, היכולת לדבר עם הקהל תוך כדי שהידיים עושות משהו אחר — אלה הם השרירים שמפרידים בין קוסם מתחיל לקוסם מנוסה.
זכורה לי תלמידה שבשבוע הראשון כמעט בכתה מתסכול. ״הידיים שלי לא שומעות לי,״ היא אמרה. בשבוע השמיני, היא ניגשה אליי אחרי שיעור עם חיוך רחב: ״ישראל, הידיים שלי סוף סוף מבינות.״ לא אמרה 'שומעות' — אמרה 'מבינות'.
הידיים מבינות לפני שהמוח מסביר. זה הסוד.
תנסו היום: קחו חפיסת קלפים ופשוט החזיקו אותה. לא לעשות כלום — רק לחוש. מה מרגישות הידיים שלכם?
