החזרה לחיים של קליוסטרו: "קוסם יודע מתי זה טריק ומתי זה נס"

החזרה לחיים של קליוסטרו: "קוסם יודע מתי זה טריק ומתי זה נס"

החזרה לחיים של קליוסטרו: "קוסם יודע מתי זה טריק ומתי זה נס"

לפני כחודשיים שותקו רגליו של ישראל אוקסמן מרעננה, המוכר כ"קליוסטרו הקוסם". אחרי שיקום ארוך בבית לוינשטיין הוא למד ללכת מחדש. בראיון מיוחד הוא מספר על הפחד שיישאר מרותק לכיסא גלגלים ועל איך, למרות הכל, הצליח לעשות שמח במרכז השיקומי

אשר אטדגי
עודכן13.01.23, 07:57

 
 
האזינו לכתבה9 דקות
"פתאום אדם קם בבוקר, מתחיל ללכת ומתמוטט, הוא מרגיש שהרגליים לא נשמעות לו, שחצי הגוף התחתון שלו משותק, בלי סימנים מוקדמים, בלי כלום. אין לך דבר יותר מפחיד מזה. אתה מסתכל על הרגליים, והן כאילו של מישהו אחר".
"זה פחד מצמית, זה פחד שבו אתה לא מסוגל לשלוט ברגליים, הם לא נשמעות לך, זו חרדה נוראה, אלו הרגעים האיומים ביותר שחוויתי בחיי"
"זה פחד מצמית, זה פחד שבו אתה לא מסוגל לשלוט ברגליים, הם לא נשמעות לך, זו חרדה נוראה, אלו הרגעים האיומים ביותר שחוויתי בחיי"
(צילום: יאיר שגיא)
ישראל אוקסמן (60) מרעננה, הידוע בפי כל כ"קליוסטרו" הקוסם שכבש אולמות ברחבי אירופה וישראל, לקה לפני כחודשיים בתסמונת זנב הסוס (ראו מסגרת) ששיתקה את פלג גופו התחתון והפכה את עולמו באחת.
היום, כשהוא עומד על רגליו ומתחיל ללכת ("כמו תינוק הלומד את צעדיו הראשונים"), הוא חושף מה עבר באותם רגעים, איך הוא תכנן לחיות את חייו בכיסא גלגלים וכיצד הפך את בית לוינשטיין במהלך שהותו שם למקום הכי שמח בסביבה: "אני הולך היום בנס, וקוסם יודע מתי זה נס ומתי זה טריק, ואני קיבלתי על עצמי להעלות חיוך של כל ילד או מאושפז עצוב, והאמן לי שאני מצליח".
קוסם צבאי
הקוסם "קליוסטרו" נולד כישראל אוקסמן ("אני בן לשושלת קצבים מפולין, מה לעשות"). את שם הבמה "קליוסטרו" שאב בגיל 12 מספר שתיאר את הדמות "הרוזן קליוסטרו" שהיה האלכימאי האחרון שהוצא להורג על ידי האינקוויזיציה באשמת עיסוק בכישוף: "את השם קליוסטרו אספתי מספר כשהייתי בן 12. זה קרה ממש במקרה והיום הוא חלק ממני".
 
אוקסמן. "קוסם יודע מתי זה טריק ומתי זה נס"
אוקסמן. "קוסם יודע מתי זה טריק ומתי זה נס"
(צילום: יאיר שגיא)
 
את שירותו הצבאי עשה כקוסם הצבאי הראשון בצה"ל (כששואלים אותי מה עשיתי בצבא אני עונה הייתי הקצ"ר -קוסם צבבאי ראשי"). בשנות ה-80 של המאה ה-20 העלה מופע עם מיטב קסמי הודיני במוזיאון תל אביב לאמנות ובהם היחלצות מכותנת משוגעים בעודו תלוי הפוך מהרגליים ועינוי המים הסיני. בהמשך ברח גם מתוך ארגז בוער ומקשירה לפסי רכבת בעודה דוהרת לכיוונו.
לצד ההופעות אוקסמן עוסק גם בהפעלת חדרי בריחה ובשנים האחרונות הוצגה תערוכת "אמנות הבריחה 2.0" במוזיאון ישראל בירושלים הכוללת פעילות משחק המשלבת פתירת חידות, הרכבת פאזלים ומעבר בין חדרי המוזיאון. לאחר ההצלחה בישראל, הוצגה התערוכה ברייקסמוזיאום באמסטרד ("שתי ההופעות שם קצרו הצלחה פנומנלית 35 אלף איש כל הופעה – סולד אאוט"). התערוכה הוצגה גם במוזיאון ישראל, במוזיאון ההעפלה וחיל הים ובמדעטק בחיפה.
עד כאן
אוקסמן נחשב לאחד מהמובילים בארץ נגד שימוש בבעלי חיים בקסמים, הודות לפעילותו האקטיבית הוא גאה לומר שכ-70 אחוז מהקוסמים בישראל כבר לא עושים שימוש בהם ("אם אתה באמת קוסם, תדע לעשות קסמים בלי חיות").
 
אוקסמן במהלך השיקום עם הפיזיותרפיסטית איריס צרפתי בנשחר
אוקסמן במהלך השיקום עם הפיזיותרפיסטית איריס צרפתי בנשחר
(צילום: יאיר שגיא)
 
הוא גם מלמד ילדים מחוננים לחשוב מחוץ לקופסה, והחיים האינטנסיביים שגזר על עצמו שמתחילים כל יום עם עלות השחר נקטעו באבחה אחת בבוקר ה-9 בנובמבר, לפני כחודשיים, עת השכים לשגרת יומו הרגילה.
מה קרה בדיוק?
"קמתי ממיטתי, בלי מיחושים בלי כאבים, בלי סימנים מוקדמים, שגרה, הולך לעשות כוס קפה ומתמוטט. כמו שזה נשמע. הגפיים התחתונות השתתקו לפתע. למזלי, הנפילה לא גרמה לפציעה חמורה. אבל הפחד שנלווה אליה, אני לא מאחל לאף אחד. זה פחד מצמית, זה פחד שבו אתה לא מסוגל לשלוט ברגליים, הן לא נשמעות לך, זו חרדה נוראה, אלו הרגעים האיומים ביותר שחוויתי בחיי".
לאחר שאוקסמן הבין ששום קסם לא יעזור כאן, התקשרה זוגתו למד"א והוא הובהל לבית החולים בדחיפות: "בבית החולים אבחנו אותי יחסית די מייד, התחילו לדבר על תסמונת נויורולוגית די נוראה עם שם לא סקסי בעליל 'זנב סוס' (אגב, הבנתי שבלועזית יש לזה שם הרבה יותר סקסי כמו מנה איטלקית טובה במסעדה) והוכנסתי לחדר ניתוח בבהילות, לאחר ניתוח ארוך, עדיין לא הצלחתי לשלוט בגפיים התחתונות, בקיצור להבנתי התחלתי לקלוט שאני אהיה נכה, שלעולם לא אצליח ללכת. ופתאום מביאים לי כיסא גלגלים, והפחד ההוא מחוסר השליטה התחלף בפחד נוסף, שאני לא יודע מה חמור יותר".
איזה פחד?
"ההרגשה שעכשיו אני תלוי באנשים אחרים, שאני חייב עזרה להתפנות, להתקלח, להתלבש, דברים אלמנטריים. החרדה הזו שאני תלוי באנשים גם משביתה את הלב. אני אומנם לא הידרדרתי לתהומות ייאוש, התחלתי לחשוב איך אני מנהל את חיי בצורה יצירתית גם במצבי הנוכחי, איך אני עולה על במות עם כיסא גלגלים. ובינינו, יש כלל שאימצתי לעצמי לפני שנים, שמסייע לי להכניס את הכול לפורפורציות. אם יש כאלו שזקוקים לך, אסור לך להישבר. והיו כאלו שזקוקים לי, אם זה בבית, אם זה החברים, התברכתי במזל גדול שאני מוקף כל כך הרבה אהבה וחום. מה עוד שלעולם אני משנן לעצמי שהחלש פחות חייב לסייע לזה שחלש יותר, אולי זה מה ששמר עליי מפני נפילה מוראלית, שלך תדע אם הייתי יוצר ממנה, זה וכמובן ההומור".
"למדתי ללכת"
ההומור ושמחת החיים של אוקסמן הובאו אחר כבוד ("ולא לשכוח כיסא גלגלים של בנאדם שהוא חצי סיעודי, תכל'ס") לבית חולים לוינשטיין ברעננה לשיקום: "הגעתי ללוינשטיין כבנאדם מקולוקל", הוא אומר, "והם הצליחו לתקן אותי. איך? אני לא יודע, אני לא האמנתי שזה יקרה. אתה יודע, יש מאושפזים איתי שנמצאים במצב כה ירוד, כה עגמומי, שזה מכמיר לב".
אתה היום הולך?
"כן, עדיין עם מקל הליכה, אבל די השתקמתי. לימדו אותי ממש כמו תינוק ללכת, צעדים ראשונים, הבעיה הקשה ביותר עבורי הייתה לסמוך על הרגליים, ואני די לא סומך עליהן עכשיו באופן טבעי, אבל אני בדרך הנכונה. לפני כמה שבועות, כשהתחלתי להניע את הרגליים, הגיע אליי הפיוזתרפיסט הראשי של בית החולים ושאל אם אני מרגיש תחושות, שאלתי אותו: 'אתה מרשה לי לתת לך בעיטה כדי שנבחן את המצב', הוא הסכים, וקיבל וואחד בעיטה שלוותה בהרבה צחוק גם מצידו. אפילו קיבלתי תאריך שחרור לשבוע הבא, ואני ברגשות מעורבים מזה".
למה?
"כי אנחנו נמצאים במקום מופלא, כמה שזה נשמע נורא. מאוד התחברתי כאן לאנשים, יש כאן מיקרו-קוסמוס של ישראל, אני משמח אנשים, אין מצב שאני אראה מישהו שהוא עצוב ולא אגש אליו ואעשה לו טוב על הלב. וזה לא משנה מי, יש כאן ערבים, עבריינים, חיילי צה"ל, אקדמאים, חרדים, הכול מהכול, אבל הלב הוא אותו לב. במהלך התקופה שלי בלוינשטיין הבאנו הרבה שמחה. אחת מצוות ההנהלה אמרה לי לאחרונה שמעולם בית לוינשטיין לא היה כל כך שמח מאז שאני שם, שהבאתי הרבה אור למקום. זה עושה לי טוב.
 
ד"ר ואטס
ד"ר ואטס
(צילום: דוברות לווינשטיין)
 
"אתה צריך לראות מה הולך כאן. אנחנו עושים חאפלות עם דרבוקות ואתה רואה חרדים רוקדים עם ערבים, ריקוד אמיתי, של שמחה. ממש כולם עם כולם, חבל שזה עובד רק כאן ולא בכל המדינה, האמן לי. אז כן, אני ברגשות מעורבים, אנחנו תמיד אומרים כאן, מאחורי הקלעים, שאם האוכל היה כאן קצת יותר סביר, אף אחד לא היה עוזב את המקום".
אוקסמן נמצא בזוגיות עם טל, מרצה באוניברסיטת תל אביב, אב לבת ממנה בת 11, ולבן מנישואיו הראשונים יועד. הוא מתגורר ברעננה בה גם נמצא הסטודיו שלו "בית הקוסם": "זוגתי טל עוסקת במחקר בתחום ההולכה העצבית, סרקזם במיטבו, ומרצה באוניברסיטת תל אביב. יש לי בן מנישואיי הקודמים, יועד (25), ובת מהזוגיות עם טל, ליהי (11). אף אחד מהם לא הלך בדרכיי, אני לא יודע אם לצערי או לשמחתי. בטח לא בהקשר של 'ההולכים בעקבותיי' של אדם שמדדה על מקל. גר איתנו גם בנה של טל, רז (20). בנה השני, גל (25), מגיע בסופי שבוע. יש לנו גם שתי חתולות למרות שבמקור אני איש של כלבים. כששואלים אותי במה אני עובד, אני נהנה לחייך ולענות: I’m fucking with people’s minds”.
תכל'ס אני יוצר מציאויות חדשות, מזויפות היטב, ושואב אנשים אליהם כדי שיהנו. אחלה עבודה שבעולם מצאתי לי, ואני חושב שכעת, עם הרבה יותר תובנות והבאת שמחה לאחרים".
קראו גם >>>>
_______
מהי 'תסמונת זנב הסוס'
תסמונת זנב הסוס מתרחשת כאשר נוצר לחץ על העצבים בחלק התחתון של חוט השדרה. מדובר במצב חירום קליני עם פוטנציאל לנזק חמור ובלתי הפיך המחייב התערבות כירורגית דחופה.
ד"ר ירון ואטס, רופא בכיר במחלקה לשיקום שדרה ע"ש אורנשטיין, בבית לוינשטיין: "ישראל חווה תהליך לא פשוט בדרך להחלמה אך הקסם שבשרוולו היווה מוטיבציה גבוהה לריפוי. הגישה החיובית, הדאגה והאכפתיות למטופלים האחרים במחלקה, הרצון שלו להתנדב ולהופיע במחלקת שיקום ילדים, ריגשו אותי במיוחד".
איריס צרפתי בנשחר, פיזיותרפיסטית, העובדת במרכז: "בעבודה קשה וביזע, לצד הכאבים המלווים אותו, הוא השתפר בכל התפקודים היומיומיים".

my ynet רעננה

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

גלילה לראש העמוד

דבר/י עם הקוסם